1. החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע"ב-2011 – מידע חשוב למעסיקים, חלק ב'.

במאמר הקודם סקרנו את ההליך שהוביל לחקיקת החוק להגברת האכיפה של דיני עבודה, תשע"ב-2011 – במאמר זה נסקור בקצרה את תמצית הוראות חוק זה והשפעותיו על אכיפת חוקי עבודה בישראל.

 

תיקוני חקיקה.

תיקון החקיקה המרכזי שבא בעקבות המלצת ועדת ההיגוי, הוא חקיקת החוק להגברת האכיפה של דיני עבודה, תשע"ב-2011.

ואלו עיקריו של החוק:

  1. הקניית סמכות לשר התמ"ת אפשרות להטיל עיצום כספי על מעביד המפר הוראה מהוראות דיני העבודה וצווי ההרחבה כדלהלן:
  • הפרה של הוראות חוק שעיקרן עבירות מסמוך או הפרת הוראות שאינן משפיעות שכר 5,110 ₪, בגין הפרת הוראות חוק שעיקרן עבירות הפוגעות בתנאי העבודה של המועסקים אך אינן פוגעות בשכר או שפגיעתן מועטת סך של 20,420 ₪, בגין הפרת הוראות חוק שפגיעתן בזכויות העובד קשות כגון אי תשלום שכר מינימום, הלנת שכר או פגיעה בתשלומים המגיעים לעובד מכוח צווי הרחבה בעניין פנסיה וכו' סך של 35,740 ₪ או מחצית מהסכומים הללו אם מדובר ביחיד המעסיק עובדים שלא במסגרת עסק, משלח יד או פעילות ציבורית. בהפרה מתמשכת יתווסף לסכום זה 1/50 מהסכום האמור לכל יום בו נמשכת ההפרה, ואילו בהפרה חוזרת שהיא הפרה של אותו הוראת חוק, של מי שהורשע או שהוטל עליו עיצום כספי תוך שנתיים ימים מיום שהוטל העיצום הכספי, או מיום שהורשע יתווסף לעיצום הכספי סכום השווה לעיצום הכספי.
  • במידה והממונה סבר כי בוצעה הפרה של הוראת חיקוק ובכוונתו להטיל על המפר עיצום כספי יודיע למעסיק על כוונתו להטיל עליו עיצום זה, וייתן לו זכות לטעון טענותיו (שימוע) תוך 30 יום, לאחר שטען המעסיק טענותיו בפני הממונה יחליט הממונה האם להטיל עליו עיצום כספי או להפחיתו עפ"י נסיבות ושיקולים אותן קבע השר.
  1. הטלת חזקת אחריות פלילית על מנכ"ל תאגיד.
  • קביעת חזקת אחריות פלילית למנכ"ל של תאגיד שבוצעה בו הפרה של הוראת חיקוק, ואפשרות הטלת עיצום כספי אישי בגובה מחצית העיצום הכספי שניתן להטיל על יחיד כאמור לעיל זאת לאחר מתן התראה כי עליו לפקח על נקיטת אמצעים בידי התאגיד להפסקת ההפרה. אך לא יוטל עיצום במידה והוכיח מנכ"ל התאגיד כי עשה כל שניתן למלא את חובתו.
  1. התראה מנהלית.
  • לחילופין ע"פ החוק לאכיפת דיני עבודה רשאי הממונה להמציא התראה מנהלית במקום הטלת עיצום כספי זאת עפ"י נהלים שנקבעו ע"י השר. גם על המצאת התראה רשאי הוא לפנות לממונה בבקשה למחיקת ההתראה בנסיבות שנקבעו בחוק. הממונה רשאי להיענות לבקשה למחיקת ההתראה, ובמידה ולא תוקנה ההפרה נשואת ההתראה ישלח הממונה למעסיק הודעת חיוב. במידה והופרה הוראת חיקוק שבגינה ניתנה התראה תוך שנתיים ימים תימסר למפר ע"י הממונה הודעה על כוונת חיוב בגין הפרה חוזרת על כל משמעויותיה.
  1. הטלת עיצום כספי על מזמין שירות מקבלן כוח אדם.
  • בחוק זה נקבעה הוראה חדשנית המאפשרת לממונה להטיל עיצום כספי על מזמין שירותים מקבלן כוח אדם בגין הפרת חיקוק שבוצע ע"י קבלן המספק לו שירותים, באופן הבא:
  1. עם מסירת הודעה על כוונה להטיל עיצום כספי על קבלן כוח אדם ימסור הממונה הודעה למזמין השירות ויתרה בו כי במידה ולא יפעל לתיקון ההפרה ו/או לא יפעל בתום לב להפסקת ההתקשרות עם הקבלן וחילוט הערבויות תימסר לו הודעה על כוונת חיוב.
  2. במידה ולא תוקנה ההפרה תימסר למזמין הודעה על כוונת חיוב.
  3. ערעור על החלטות ממונה וערעור על החלטות ועדת ערר לביה"ד.
  • בחוק נקבע כי ניתן לערער תוך 14 יום [ומטעמים מיוחדים יכול ויינתנו 14 יום נוספים] על החלטת הממונה בפני ועדת ערר שהרכבה הוא, עו"ד עובד המדינה, בעל ותק של 5 שנים שימונה בהסכמת שר המשפטים והוא יהיה היו"ר, נציג עובדים ונציג מעבידים, ועדת הערר רשאית לבטל דרישת תשלום, להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות שנקבעו בחוק ו/או לשנות את דרישת התשלום.
  • השר יקבע את סדרי הדין ובמידה ולא נקבעו הועדה רשאית לקבוע סדרי עבודתה בעצמה.
  • על החלטות ועדת הערר ניתן לערער תוך 45 יום לביה"ד לעבודה והשופט ידון בדן יחיד.
  • על החלטת שופט ביה"ד לעבודה ניתן לערער אם ניתנה רשות, ובאם ניתנה כזו ידון ביה"ד בהרכב של 3 שופטים.
  1. אחריות אזרחית של מזמין שירותים ו/או מעסיק בפועל על הפרת זכויותיהם של עובדי קבלן.
  • הוטלה אחריות אזרחית על מעסיק בפועל של עובדי קבלן בהתקיימם של התנאים הבאים:
  1. השירות ניתן אצל מזמין השירות באמצעות ארבעה עובדים לפחות, בין אם ע"י קבלן אחד או קבלנים שונים.
  2. השירות ניתן במהלך תקופה של שישה חודשים לפחות, באופן קבוע ורציף.
  3. נמסרה הודעה למעסיק בפועל כי הועברה דרישה לקבלן כוח האדם לקיום חובתו, או שנמסרה הודעה כזו ע"י מפקח עבודה והקבלן לא מילא חובתו תוך 30 יום.
  • הוטלה חובה על מעסיק בפועל לקבוע דרך יעילה למסירת הודעה על פגיעה ע"י קבלן המספק לו שירותים ולבירור התלונה, כן חובתו ליידע את עובדיו של הקבלן בדבר זאת ובאם לא עשה זאת תחול עליו אחריות גם במידה ולא נמסרה לו הודעה ע"י העובד.
  • בחוק אוזנה הפגיעה האפשרית במעסיק בפועל ע"י מתן הגנות במקרים הבאים:
  1. הפרת החובה תוקנה במלואה.
  2. המעסיק בפועל הסתמך על בדיקות שנערכו ע"י בודק שכר, עשה כל שביכולתו לתיקון ההפרה בידי הקבלן עם גילויה, ובמידה וזו לא תוקנה בתוך זמן סביר – ביטל את החוזה בינו לבין הקבלן.
  3. המעסיק בפועל הסתמך על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר, בסמוך למועד ההפרה.
  4. התערבות בחוזים בין מזמין לבין קבלן באשר לשירותים.

נקבע כי תוטל אחריות אזרחית על מעסיק בפועל במקרים הבאים:

  1. בחוזה לא פורטו א. רכיבי השכר שישלם הקבלן לעובדיו ב. עלות השכר המינימלית ג. הצהרת הקבלן על עלויות נוספות כולל רווח. ד. התחייבות של המעסיק בפועל לתשלום סכום שלא יפחת מעלות השכר המינימלית והעלויות הנוספות.
  2. עלות השכר המינימלית שנקבעה בחוזה ההתקשרות פחותה מערך שעת עבודה שנקבעה ע"י השר.
  3. המעסיק בפועל משלם לקבלן סכום הנמוך מערך שעת עבודה שנקבעה ע"י השר.
  4. אחריות פלילית של מזמין שירותים ו/או מעסיק בפועל על הפרת זכויותיהם של עובדי קבלן.
  • נקבע כי תוטל אחריות פלילית על מעסיק בפועל במקרים הבאים:
  1. נכרת חוזה עם קבלן שלא פורטו בו הפרטים האמורים לעיל בסעיף 3 ס"ק 1.
  2. מנכ"ל תאגיד שלא עשה כל שביכולתו למניעת כריתת חוזה כאמור בסעיף 1 דלעיל בידי התאגיד.
  3. הוטלה חזקת אחריות פלילית על מנכ"ל תאגיד במקרה בו בוצעה עבירה עפ"י סעיף זה אלא אם הוכיח כי עשה כל שביכולתו למנוע זאת.
  • ניתנה אפשרות לממונה לשלוח הודעה למנכ"ל תאגיד על חובתו לפעול לתיקון הפרה של הוראת חוק שנקבעה בתוספת השלישית לחוק [לדוג' אי מתן חופשה שנתית, העסקה במנוחה שבועית, אי תשלום שכר מינימום וכדו'] ו/או לפעול לביטול חוזה ההתקשרות עם הקבלן ובמידה ולא מילא חובתו דינו קנס.
  • הוטלה חזקת אחריות פלילית על מעסיק בפועל במקרים הבאים:
  1. עבירה לפי סעיף 25ב לחוק הגנת השכר (אי מסירת תלוש שכר או מסירת תלוש שכר שלא נכללו בו פרטי שכר מסוימים, ניכויי שכר שלא כדין וכו').
  2. עבירה לפי סעיף 33א(2) לחוק עבודת הנוער (העסקה אסורה של בני נוער).
  3. עבירה לפי סעיף 28(א) לחוק חופשה שנתית (אי מתן חופשה או תשלום פדיונה).
  4. עבירה לפי סעיף 14 לחוק שכר מינימום (אי תשלום שכר מינימום).
  5. עבירה לפי סעיף 26(א) לחוק שעות עבודה ומנוחה (העסקה שלא עפ"י חוק שעות עבודה ומנוחה).

כל זאת במידה ולא יוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו, או שהסתמך על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר סמוך למועד ביצוע העבירה, או שמעשה העבירה תוקן במלואו או שהסתמך על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר ועם גילוי הפרה עשה כל שביכולתו לתיקון ההפרה בידי הקבלן, ובמידה וזו לא תוקנה ביטל את החוזה בינו לבין הקבלן, ובתנאי שמפקח עבודה מסר לו הודעה ולפיה הקבלן הפר את חובתו.

  • כללים דומים הוחלו גם על עובדים בשירות הציבורי ונוספה הוראה כי עבירה כזו תהווה בנוסף עבירת משמעת עפ"י חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963.

הבהרה משפטית

עו"ד עמוס כהן הוסמך כמפקח על אכיפת חוקי עבודה ע"י שר הכלכלה, אך האמור לעיל הינו לידע כללי בלבד. אין לראות בו משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין במאמר זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כן, אין להסתמך על מאמר זה לצורך קבלת החלטות כלשהן.

© כל הזכויות שמורות למשרד עו"ד עמוס הכהן ושות'. אין להעתיק, להציג בפומבי או להשתמש בתוכן זה, ללא קבלת אישור מפורש בכתב מהמשרד.