החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע"ב-2011 – מידע חשוב למעסיקים, חלק א'.

חוקי העבודה בישראל נוגעים לכולנו, אם כמעסיקים ואם כמועסקים, משרד הכלכלה הוביל שינוי חקיקה משמעותי באכיפת דיני עבודה, ויש חשיבות רבה להכרת החוק לעומקו על מנת שלא להיגרר לקנסות ולהוצאות משפטיות יקרות בעקבות הפרה של דיני העבודה – במאמר זה ובמאמר הבא נביא בקצרה את ההיבטים המשפטיים של חוק אכיפת חוקי עבודה שעל כל מעסיק לדעת.

הבסיס החוקי של דיני העבודה במדינת ישראל

מעבר לסיכונים הכספיים שנוטל על עצמו מעסיק עצמאי, ישנם סיכונים נוספים אשר רבים מן המעסיקים בישראל אינם מודעים להם ולעיתים יכול ותוטל אחריות פלילית על מעסיקים שפעלו בתום לב, על כן מומלץ להכיר את החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע"ב-2011 אשר שינה מהותית את ההרתעה מפני הפרה של חיקוקים שונים בחוקים הבאים:

מטרתו של החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע"ב-2011 הוא חיזוק שמירת זכויותיהם של העובדים ע"י מעסיקים זאת מאחר ולתפיסת אגף הסדרה ואכיפה במשרד הכלכלה, הפרת חוקי העבודה ע"י המעסיקים היו משתלמים עבורם שכן הסנקציה שבאה בעקבות ההפרה לא הייתה מספיק אפקטיבית.

המצב המשפטי טרם חקיקת החוק להגברת אכיפת חוקי עבודה.

טרם חקיקת החוק, המצב המשפטי היה כזה, לפיו הפרה של רוב החיקוקים בענייני הגנה על זכויות עובדים היוו עבירה פלילית. ועל כן נטל ההוכחה על רשויות האכיפה היה רב מה שהביא לתת אכיפת חוקי עבודה כתוצאה מפליליזצית יתר.

בעקבות זאת, ובעקבות הצטרפותה של מדינת ישראל לארגון ה- OECD, נדרשה מדינת ישראל לדווח לארגון על פעולותיה בהשקעה בחיזוק היכולת הרגולטורית לאכיפה אפקטיבית של דיני העבודה.

לשם חיזוק האכיפה הוקמה ועדת היגוי אשר המליצה על צעדים אופרטיביים בתחום זה, וחוללה מהפכה של ממש ביכולת האכיפה של חוקי העבודה – זאת ע"י הוספת הליך מינהלי לצד האכיפה הפלילית, משום שלצורך הטלת עיצום כספי או התראה מנהלית לא נדרשות ראיות ברמת ההוכחה הפלילית אלא ראיות מנהליות בלבד. כן גם נקבעו בחוק מועדים למתן החלטות, תוך צמצום אפשרויות הערעור לבתי הדין לעבודה.

מטרתו של החוק הוא למקד את האכיפה הפלילית בהפרות הבוטות והפוגעניות ביותר של דיני העבודה לצד טיפול מהיר ויעיל בהפרות חמורות פחות באמצעות הכללים המנהליים החדשים, כך לדוגמא, מעסיקים המפרים את חוקי העבודה בצורה שיטתית יזכו להתייחסות חמורה יותר של הרגולטור, ואילו מעסיקים שעברו עבירות קלות יטופלו בהליך מנהלי שהינו מהיר יותר.

 דו"ח ועדת ההיגוי

בדו"ח ועדת ההיגוי מסבירים חברי הועדה את הצורך בשינוי ההתייחסות לאכיפת חוקי עבודה על המעסיקים, ואלו עיקרי דבריהם – לאור השינויים במצב התעסוקה העולמי שינויים שלא פסחו על מצב המשק בישראל, ולאור תהליכי גלובליזציה שהתחוללו בישראל ובכללם ריבוי תעסוקה של עובדים זרים נוצר בישראל מצב שבו גם עובדים נמצאים מתחת לקו העוני, מטרתה של ועדת ההיגוי היא לשנות מצב זה באמצעות פיקוח על זכויותיהם של העובדים במדינת ישראל.

זאת לאור המגמה המסתמנת בישראל ולפיה פערי אי השוויון הולכים וגדלים, עם ירידת שכרם הריאלי של חלק מהעובדים במשק בעיקר בקרב בעלי ההשכלה הנמוכה, ולאור הממצאים החמורים שעלו ממחקרו של פרופ' צבי זוסמן (בנק ישראל) על הקשר בין עבודה לעוני, אשר העלה במחקרו כי:

  • יותר ויותר עניים הם במשפחות עובדות.
  • יותר ויותר שכירים הם עניים.
  • עוצמת העוני בקרב השכירים גדלה. השכירים העניים מתרחקים כלפי מטה מקו העוני והופכים מ"שכירים עניים" ל"שכירים אביונים", ללא הגנה על הכנסתם.
  • זוסמן במחקרו מפריך גם את המיתוס לפיו העוני הוא מנת חלקם של מי שעובדים במשרה חלקית. על פי נתוני המחקר שלו, למעלה ממחצית השכירים העניים מועסקים במשרה מלאה.

עוד הוסיפו חברי הועדה כי מחקר שנערך במינהל מחקר ותכנון במשרד הכלכלה, על בסיס נתוני הלמ"ס, מעלה כי מתוך 500 אלף שכירים המועסקים בענפי השירותים והמסחר, בלבד, למעלה מ-100 אלף שכירים משתכרים פחות משכר המינימום לשעה.

על כן גיבשה הוועדה מספר המלצות שמטרתן פישוט הליכי האכיפה להפרות הוראות בחיקוקים שונים בחוקים שנועדו להגן על זכויות עובדים כדי לנסות ולשנות מצב דברים זה כדלהלן:

  • א. הגברת פעילות  מינהל ההסדרה ואכיפת חוקי עבודה במשרד הכלכלה.
  1. הגברת משאבי האגף לאכיפת חוקי עבודה.
  2. פרסום הדרכה והסברה.
  • ב. תיקוני חקיקה.
  1. הטלת עיצום כספי על מפרי הוראות דיני העבודה.
  2. אחריות מזמין שירותים ו/או מעסיק בפועל על הפרת זכויותיהם של עובדי קבלן.
  3. התערבות בחוזים בין מזמין לבין קבלן באשר לשירותים.
  4. רישוי קבלני שירותים.
  • ג. הקמת מרכז לסיוע ואיסוף מידע.
  • ד. הקמת ועדות פיקוח.
  • ה. תו תקן לעניין זכויות עובדים.

בהמשך להמלצות ועדת ההיגוי פעלה הממשלה לחקיקת החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע"ב-2011 ועל כך במאמר הבא.

הבהרה משפטית

עו"ד עמוס כהן הוסמך כמפקח על אכיפת חוקי עבודה ע"י שר הכלכלה, אך האמור לעיל הינו לידע כללי בלבד. אין לראות בו משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין במאמר זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כן, אין להסתמך על מאמר זה לצורך קבלת החלטות כלשהן.

© כל הזכויות שמורות למשרד עו"ד עמוס הכהן ושות'. אין להעתיק, להציג בפומבי או להשתמש בתוכן זה, ללא קבלת אישור מפורש בכתב מהמשרד.

השארת תגובה